גלידה פינגווין
- YossiK
- Nov 5, 2019
- 2 min read
סיפור דימיוני שכל קשר בינו למציאות מקרי בלבד
שמוקדש למספר 1 שהיום לפני שבע שנים עזב אותנו בדרכו שלו.
בדרך כלל מעדיף לנהוג
הכידון נותן תחושה של שליטה
הפעם תקעו אותי במספר 2
שעת בין הערבים ויש טיפטוף קל
נדמה לי שזה נקרא דריזלינג
כולם מברברים באוזניה שתקועה
ואם לא הקסדה הייתי מעיף אותה לקבינימט
אוהב את הרוח שמכה בפנים ללא רחמים
מזגזגים בטירוף בין מכוניות ומדרכות
שומרים על קשר עין רצוף
הקווים שעל הכביש מתאחדים לפס אחד ארוך
והאורות הצבעוניים של שלטי החוצות
נמרחים כמו בתמונת חשיפה ארוכה
שבע עשרה שניות למגע זועקת האוזניה
בדיוק שאנחנו חולפים בסמוך לגלידריה
ישנה ומוזנחת שקצת מזכירה את פינגוין
במהירות שאנחנו דוהרים זה נראה כמו נצח
הכל עובר למצב של סרט בהילוך איטי
המתכת הקרה שתקועה בגב
כבר הגיעה לחום הגוף והתאחדה לה
מביט לאחור בכדי לוודא שאנחנו לבד
והרוח לא מוותרת
המרצדס השחורה והבוהקת נעצרת, וגם אנחנו
האופנוע משמיע נהמה של סוסים
היד נשלחת אל מתחת למעיל השחור
לופתת את הכת ומלטפת את הפטיש
הגוף עובר למצב של אוטומט
תוצר של אימונים מונוטונים
יש סוג של רוגע והשלמה במבט של האנשים
הם ידעו שזה יגיע, רק לא ידעו מתי
ואולי בחלוף הזמן הם התחילו להאמין שהם חסינים
מנטרל
אחד עד שלוש
מספר אחד מוודה
וזהו
מתחילים במילוט מואץ
הכל מתוכנן לפרטי פרטים, גם ההשכבות בסיבובים
מספר אחד מדביק אותי למשענת הגב
וריח מוזר עולה מהמפלט הרותח
ואז שם לב שבזמן שהוא וידה
הוא גם תפר לי את הירך
זה לא כואב
כנראה בזכות האנדרנלין
זה חמים, נעים,וקצת מסריח
הדלתות של הואן שנוסע לפנינו נפתחות
פס אלומיניום נשלף ומספר שניות לאחר מכן
אנחנו בפנים, די דומה לסגירת חלון במהירות
ובהרף עין הכל הופך לכחלחל ורגוע
ובזמן שהחובש ההיסטרי גוזר את גינס המזל
הוא ממלמל שעוד מלימטר זה היה בעורק
והייתי הולך פאייפן
(אבל הם תמיד אומרים את זה)
בזמן התפרים זה מתחיל
והשמחה נמהלת בכאב
מתעורר והכל לבן מסביב
ואם לא היד הקטנה והחמה שעוטפת את הבוהן
הייתי בטוח שאני כבר בגן עדן
הכותרת בעיתון רומזת לעבודה מקצועית
מלאים מהתפעלות על כך שהילד לא נשרט
והם טועים
שנים לאחר מכן בסוג של טיול משפחות
עומד על הטיילת באותו המקום
ריח הים, ציוץ השחפים והיאכטות שבמרינה
נשארו אותו הדבר
במשטח הגרנולית ניתן עדיין לזהות את הנתזים
ושלט מוזהב מציין שכאן בדיוק לפני הרבה זמן
עצר אופנוע ליד רכב שחור
אף פעם לא אהבתי גלידה
אבל מאז ועל בסיס שנתי
בערך בתחילת נובמבר
יש קריבינג לגביע בפינגוין
ומאז באמבטיה
בכל פעם שהצלקת בירך מבצבצת
דמעה מלוחה זולגת
ומתמזגת עם חיוך
ומבט של ילד קטן, שלא עוזב
Comments