אבא שלו

הוא לא הבין

את הקמט האפור שצץ

על מצחו של הרופא

החיים תמיד חייכו אליו

כמו עברו לידו

והוא היה כה ממוקד

שלא הבחין בהם

הוא עירסל

עוד מהשלב שינק

דחף במעלה המורד

יהלום מורשתו

שמר הגן וליטף

שכפ״ץ מפלדה

ותוצר האביב פרח והמריא

נסק לגבהים, מסונוור

טורף את החיים

והעננים התקדרו

והתאים התבדרו

כאוות רעלם

אבא ובן

חבוקים בנימי זהב

אל מול סערת רקיע

נשאבים למערבולת

של רוחות אוב,

בלי שליטה

בהכנעה

באהבה

“No love is greater than that of a father for His son.”

Dan Brown