דרמתי

״לא היה לה מושג, היא התעוררה באמצע הלילה, היה חושך מקפיא מסביב שהופר מידי כמה שניות על ידי הבהוב כחלחל מתצוגת הממיר, כשניסתה לקום מכורסת הטלוויזיה כמעט ונפלה, רגלה הימנית היתה מקופלת בזווית בלתי אפשרית, כשהיא לחוצה אל הקיר ורדומה למחצה, ידיה היו מכוסות בדם וריח חריף של אבק שריפה ואלכוהול שעדיין עמדו באוויר, היא ניסתה לרכז את מחשבתה ולשחזר ללא הצלחה את שקרה, מהסופה שהשתוללה בחוץ רק כמה שעות לפני, נותרו רק פרצי רוח דקים וצורמים, ותחושה של זמן שעמד מלכת...״