הוא והיא

היא התיישבה על קצה השולחן

השמלה הפרחונית שלה

הגיעה כמעט עד הסנדלים הסדוקים

הצמידה את הברכים

חזק חזק

ונעלה אותם בעזרת המרפקים

כמו גנרל שמציב את שרידי החיילים

שלו בקרב אבוד מראש

גוף מול נפש

הוא רק עמד ממול והסתכל

והיא כמו סכר שעולה על גדותיו

שהמים שבו מתחילים לגלוש

כל טיפה שנכנסת

שולחת גל של כאב לגדותיו

בתנועה כמעט שלא רצונית

היא התקרבה עוד מלימטר

לתהום השולחן

מרגישה את פס המתכת

חותך בבשרה

והוא רק עמד ברישול ממול

היא הרימה את מבטה אליו

והדמעה השקופה רק חידדה

את עומק הכחול

היה במבט הערצה ותחנונים

ואת תחושת הריחוף

אפפה מועקה

והוא רק חכך בשפתיו

הוא התקדם קמעה

מושך את הרגע עוד טיפה

נהנה לראות את מבטה המיוסר

רואה את האיפור שנמרח

מריח מקרוב את מה שהגוף מנסה להסתיר

בזמן שהבד הפרחוני נמתח

והיא רק המשיכה להביט בו כמהופנטת

המרפקים החליקו לצדדים בכניעה

בזמן שטיפת זיעה בודדת גלשה במרכז בגב

הזמן עצר מלכת

וכנראה ששום כוח שבעולם

לא יכל לשני הגוונים הללו

שרצו להתאחד לצבע אחד

“Was she told when she was young

That pain would lead to pleasure

Did she understand it when they said”

(Girl, Beatles, 1965)

https://youtu.be/BtWvNoC8fAo