מפלצת

אל תצא מהרכב אני מפלל

רק אל תשחרר את המפלצת

היא אורבת בתוככי כבר שנים

סוג של קפיץ חייתי שנדרך ונדקר

אתה כבר כמה דקות

נוסע בצמוד אלי בעצבנות

מזגזג תוך נפנוף ידים

כמו פרפר שמתגרה בגורלו

ואני ממוקד בנקודה שקופה

המזגן ממשיך לפזר אוויר קריר

תוך השמעת קולות אפלים וארסיים

הרכב שלך חותך ודלת נפתחת

המדפים מתחילים להסגר

והצמצם נכנס למצב קדמוני

שמאפשר לראות רק הרס וחורבן

אתה אוחז ביד לום מתקרב בדהירות

עדיין די אדיש, ואתה לא מבין

במצב הנתון גם פצצת אטום

לא תעזור לך, וכנראה שגם לי

וכמו נרקומן שנקי הרבה שנים

הצורך בחומר מתחיל לבעבע

והמבטים מצטלבים

רגע לפני

לא ברור לי

אבל אתה עוצר

מזהה משהו שלא ניתן לראות

כמו צעד חשוך לפני התהום

סינוור אור אל מול השמש

אתה מהנהן לעצמך

וחוזר לרכבך בתנועות השלמה

אוחז חזק בהגה, בשתי הידיים

כמו נאחז בחיים בקצות האצבעות

נוזל של כרישים באוויר

מכניס קצת חנקן להר הגעש

לנקודה שבה ההגיון נגמר

והטירוף לוקח פיקוד

מזכיר לו שיש לנו דריקטוריון בקרוב

וצריך עוד להכין תוכנית פיתוח

והאחרון ממאן

דורש

ואני רק מודה למי שמארגן כאן

את כל הבלגן

שמסנכרן את כל הפרטים

ומשמן את כל החלקים הנעים

שאפשר לי לסיים עוד יום

בעטיפה הנורמלית לכאורה

של עצמי

“No beast is more savage than man when possessed with power answerable

to his rage.“

Plutarch