צלצול

צלצול טלפון זר מנער מתוך חלום

העייפות של הג׳טלג שחלקו מהמזרח הרחוק

חלקו מישראל וחלקו מאירופה

הכריע אותי על שטיח תעשייתי

במשרדים ישנים בפרבר של Gaithersburg

הקפה בחלב מאבקה של Costco כבר התקרר

בחוץ השלג ממשיך לרדת

ומהמכונית נותרה רק האנטנה

על הקו ה CEO

(מנכ״ל בסטארטאפ משול לקברניט של ססנה)

נפתחה לנו הזדמנות אסטרטגית

חייב שתעלה על המטוס הראשון לצרפת

ארבע שעות לאחר מכן

בלאונ׳ג בקונקשיין בניו יורק

עוד חצי שעה לסגירת דלתות

כורסת עור רחבה

פחיות מיניטוריות ושמפניה עם קרקרים

מתפתה לנמנום קצר

לפי עומק החלום החושך בחוץ והלאונ׳ג הנטוש

מבין שהמטוס שלי כבר מזמן בהליפקס

מזדחל באדישות לעמדת השרות לקוחות

פקידה מנומסת עם אודם מוגזם ועניבה על הצואר

מסבירה בטון נוזף שהטיסה הבאה יוצאת בעוד שעות

אבל היא פוליבוקט

למיומנים זה סימן ברור שאת המיטה המרווחת

הולך להחליף כסא בשורה אחרונה

בלי משענת וצמוד לשרותים

קול של שכנוע עצמי רומז שזה כולה שש שעות

אבל בפועל זה שמונה שעות ארוכות ארוכות

נחיתה ב CDG שארל דה גול

ומשם ברכבת עוד ארבע/חמש שעות

מזל שיש את הבגטים המדהימים

עם הג׳מבו מיט פראמ׳ז

שממתיקים במעט את הטעם הרע שנשאר מהטיסה

למזוודה אין זכר, היא כנראה לא נמנמה

ויצאה בטיסה המקורית

לפי חוקי התעופה זה אסור אבל מי בודק

ארבע בבוקר נכנס למלון, החדר בעליית הגג

על החידוש הטכנולוגי המדהים

שנקרא מעלית עוד לא שמעו כאן

מאוד מפתה להכנס ככה למיטה

אבל מהרגלים שנצברו עוד בימי הצבא

קשה להפטר

דוש קצר והשתחלות למיטה שאת הסדינים שלה

מישהו כנראה ריתך למזרן

בעוד שלוש שעות השקמה

שעון מעורר

ותובנה שהחליפה ושלל החולצות

נשארו במזוודה האבודה

חמוש במוקסינים ג׳ינס

וטישרט שספוג ב 12 שעות מסע

בארץ זה יכל לעבוד, באירופה - פחות

טס לחנות הבגדים הראשונה שמוצא

רק בכדי לגלות ש XXL בצרפת

שווה ערך ל Medium בארה״ב

וכן, ככה מגיע לפגישה הראשונה

והכי חשובה, כמו דוגמן לסקיני

נכנס לחדר ישיבות

דממה

ואז בשניה אחת התפוגגו שנים של חינוך שמרני

וכל קבוצת המארחים נקרעה מצחוק

עד דמעות

צחוק ששבר את הקרח

צחוק שהביא לשיתוף עסקי נהדר

צחוק שהביא בסופו לקניית החברה

(נ.ב את המזוודה פגשתי שבועיים מאוחר יותר

אבל זה פוסט בפני עצמו)

בתמונה שעון ממוזיאון העיצוב בחולון