שבויה

הוּא כָּל כָּךְ לֹא מֵבִין אוֹתָהּ

גָלַקְסְיוֹת מֵעוֹלָמוֹת שׁוֹנִים

הִיא רְגִישָׁה וּרְצִינִית

אִכְפַּתִּית וְעֶקְרוֹנִית

רוֹצֶה לְהַגְשִׁים וּלְהַשִּׂיג

לִבְנוֹת לִילָדִים עוֹלָם

כְּזֶה שֶׁלֹּא זָכְתָה לוֹ

כְּשֶׁהָיְתָה בְּגִילָם

וְזֶה לֹא תָּמִיד הָיָה כָּכָה

כְּשֶׁהֵם הִכִּירוּ זֶה הָיָה אַחֶרֶת

שְׁנֵי צְעִירִים חַסְרֵי תּוֹכֶלֶת

עִם סִיגַרְיוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת

וּמִסִּבּוֹת רַבְגּוֹנִיּוֹת

זוֹרְמִים לְכָל הַכִּוּוּנִים

טוֹרְפִים אֶת הַחַיִּים

בְּלִי חֶשְׁבּוֹן וְגִנּוּנִים

תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה וְחַיָּתִית

בְּלִי אַהֲבָה כֹּה הֶכְרֵחִית

וְעָבַר עָשׂוֹר וָחֵצִי

הַיְּלָדִים כְּבָר דֵּי גְּדוֹלִים

הוּא דַּי אוֹתוֹ דָּבָר

פָּשׁוּט נִתְקַע לוֹ בְּשִׁגְרָה

עִם חֲבֵרִים קְצָת דַּפֶּקְטִיבִים

עִם ג'וֹנְטִים אֶקְסְבּוֹקְס וְגִיטֶר

חַי בִּכְדֵי לָעוּף בַּצֶּבַע

מְרַחֵף בְּאַשְׁלָיוֹת

שַׂחְקָן בַּסֶּרֶט שֶׁל פְּלִינִי

מַשְׁאִיר אוֹתָהּ בִּכְתוּבִיּוֹת

וְהִיא לָמְדָה וְהִתְקַדְּמָה לָהּ

וּכְבָר אֵין בָּהּ מוּכָנוֹת

לְוַתֵּר עַל הַחֲלוֹם

שָׁעוֹן שֶׁמְּתַקְתֵּק בַּבֶּטֶן

עֵת נִסְגַּר לוֹ הַחַלּוֹן

הַוִּכּוּחִים הָפְכוּ לְשֶׁקֶט

הַמְּרִירוּת לַתִּסְכּוּלִים

חַיִּים בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת

אֲבָל בִּשְׁתֵּי סְפָרוֹת דּוֹמְמוֹת

וְהִיא כְּמוֹ הַר גַּעַשׁ נִטְעֶנֶת

וְיֵשׁ תְּחוּשָׁה שֶׁהִיא לֹא מוּבֶנֶת

הֲרֵי הוּא בַּעַל לְתִפְאֶרֶת

הֵם פָּשׁוּט כְּבָר לֹא רוֹאִים

אֶת הַחֹשֶׁךְ שֶׁחָדַר לָהּ

וְלִבָּה בּוֹ מִתְבּוֹסֵס

אֵיךְ הַגּוּף קָפָא לְקֹרַח

וְנַפְשָׁהּ לַחַי גּוֹסֵס

חֲגִיגָה שֶׁל כְּסִיל וּפֶרַח

בְּתוֹךְ גַּן עֵדֶן שֶׁל שׁוֹטִים

הִיא מָאֲסָה בּוֹ

מִמַּגָּע וְעַד אֲרוּמָה

מֵהָרֶגֶשׁ עַד הַנֶּפֶשׁ

נֶעֱמֶדֶת מוּל מַּרְאֶה

מִסְתַּכֶּלֶת וְלֹא מַאֲמִינָה

שֶׁעוֹד שָׁנָה עָבְרָה

וְהִיא עֲדַיִן תְּקוּעָה

בְּתוֹךְ יַלְדָּה

שֶׁעוֹשָׂה מָה שֶׁמְּצַפִּים

שְׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁהִיא מִתְרַסֶּקֶת

לְתוֹךְ אוּקִינוּס שֶׁל רַחֲמִים.

“What the caterpillar calls the end of the world the master calls a butterfly.”

Richard Bach

עוד יצירת מופת של הציירת מירי איתן שדה

Http ://miriesart.com